Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 46a

שֶׁאִם הוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה (וְאֵיזֶה הוּא) [וְאֵיזוֹ הִיא]

Traduction

that if they became bound to each other and then one of them became lost, that the lost item prevents fulfillment of the mitzva with the other, i.e., the remaining item is unfit and must be burned. Rabbi Yoḥanan clarifies: And what is it that establishes their bond? It is the slaughter of the sheep. If the loaves existed at the time of the slaughter, then the loaves and sheep are sanctified as one unit. Consequently, if one of them is lost, the other is unfit and must be burned.

Rachi non traduit

שאם הוזקקו זה לזה. שהיו ביחד ואח''כ אבד לחם או כבשים שמעכבין זה לזה והנותר לפנינו יצא לבית השריפה דנדחה באבוד חבירו:

ואיזו זיקה. שלהן הקובעתן יחד:

שחיטה. שאם היה לחם בשעת שחיטה ואח''כ אבד או לחם או כבשים אבד הכל:

Tossefoth non traduit

ואיזו היא זיקה שלהן זו שחיטה. דאם אבד הלחם אבדו הכבשים ואם אבדו הכבשים אבד הלחם והיינו כרבי דאמר לקמן (מנחות ד' מז.) כבשי עצרת אין מקדשין הלחם אלא בשחיטה ולרבי אלעזר בר' שמעון (קשה) נהי דאם אבד הלחם אבדו הכבשים כדאמר רבי יוחנן לקמן (שם) הכל מודים שצריך שיהא לחם בשעת שחיטה מכ''מ אבדו כבשים אמאי אבד הלחם הא אית ליה פדיון (כדפי' בקונט') בפ''ק דפסחים (ד' יג:) גבי לחמי תודה ונפרקינהו ונפקינהו לחולין כמאן כרבי דאמר וכו' משמע דלרבי אלעזר בר''ש נפקי לחולין ולא מסתבר לחלק דשאני הכא דאיכא תנופה מחיים דהא מספקא לן אי עושה זיקה כל שכן דלא מסייעא לקדש ותו דאמרינן לקמן (מנחות ד' מז:) שחט שני כבשים על ארבעה חלות מושך שתים מהן ומניחן והשאר נאכלות בפדיון אע''ג דאיכא תנופה בכולהו וצ''ע ומשמע התם דלרבי אלעזר בר' שמעון פודן בחוץ ונאכלין בחוץ והא דאיפליגו אביי ורבא לקמן (שם.) במילתיה דרבי דאמר קדוש ואינו קדוש אביי אמר קדוש ואינו ניתר רבא אמר קדוש ואינו נפדה ואמרי' לאביי תפיס פדיונו לרבא לא תפיס אלמא לאביי לרבי נמי נפקי לחולין ואם כן מאי אבד הלחם דהכא ואין לומר אבד מליקרב דפשיטא דאכתי חזו לדבר אחר מ''ש מלחם אחר וש''מ כיון דנפדו פקעה קדושת תנור ורבי דסבירא ליה תנור מקדש אי אפי לה בתנור דחול לא מקדשו ותימה הוא ונ''ל דלאביי תפיס פדיונו ולא נפיק לחולין והשתא ניחא לשון תפיס דהוה ליה למימר נפדה ותדע דהא רבי הוא דאמר תנור מקדש בסוף רבי ישמעאל (לקמן מנחות עב:) ותנן (לקמן מנחות ד' ק:) המנחות והנסכים אין להם פדיון משקדשו בכלי ושתי הלחם נמי איקרו מנחה לקמן (מנחות ד' נב:) מיהו יש לחלק בין מנחה דבהדי זבח למנחה לחודה כדאיתא בפ''ק (לעיל מנחות ו.) והא דלא קאמר איכא בינייהו אליבא דאביי דלרבי אלעזר ברבי שמעון יכול לפדות את הלחם ולרבי אינו יכול וי''ל הא דרבי אלעזר בר' שמעון נמי הכי אית ליה אי ס''ל דתנור מקדש ולאו מטעמיה דהכא דפליג עליה אבל למאי דמפרש איכא בינייהו לאיפסולי ביוצא קדושת כלי אינו מועיל דבר כמו שהוכחתי בפ''ק (שם דף ו.) וסוגיא דפסחים (דף יג:) דסברה דלרבי לא נפקי לחולין כרבא אתיא דלחמי תודה לית להו תנור וא''כ לאביי נפקי לחולין ותימה דמשמע הכא דאי תנופה עושה זיקה אבד הלחם אבדו הכבשים ואמאי הא מדרבי אלעזר בר' שמעון נשמע דקודם שחיטה לרבי כקודם זריקה לר''א ברבי שמעון דמי ואין להם פדיון לכולי עלמא כדאיתא לקמן (מנחות דף מז:) גבי שוחט כבשים על ד' חלות דלר''א ברבי שמעון פודן בחוץ וי''ל דהכא קסבר תנור מקדש ולקמן קאי סבר אין תנור מקדש והלכך שמעתין אתיא שפיר אף כר''א בר' שמעון אי קסבר תנור מקדש ולקמן איירי אי קסבר אין תנור מקדש אי נמי התם אפילו אפאם בבת אחת אין התנור מקדשן כיון דלא חזו כולהו כי ההיא דסוף לולב וערבה (סוכה דף מט.) דאין שיעור למים מצי למלאות בחבית מקודשת ולא איפסלי בלינה אי נמי שאני הכא דאיכא תנופה חשיבא אבל התם כיון שאינה ראויה אלא לשתי חלות לא אלימא ההוא תנופה לאקבועי ואפילו ר''א ברבי שמעון מודה הכא דשחיטה קבעה והא דמיבעיא לקמן (מנחות דף מז.) כבשי עצרת ששחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן אותו הלחם מהו באכילה ופריך למאן אי לר''א בר' שמעון האמר זריקה היא דמקדשה כלומר וכל שכן. שאסורין באכילה דהא התם הוה תנופה וכדפרשי' ובקונטרס פירש לקמן (מנחות דף מח.) גבי פודן בחוץ לר''א בר' שמעון דפריק להו קודם זריקה ומיגו דחזו לקרבן דאי בעי מניף אלימי למיתפס פדיונן והא דבסוף רבי ישמעאל (לקמן מנחות דף עב:) משמע דאיפליגו רבי ור''א ברבי שמעון אי הוקבעו בשחיטה אי לא הוקבעו ופירש בקונטרס לשנותן לשם זבח אחר הא ליתא דאפילו בתנופה הוזקקו זה לזה אם תנופה עושה זיקה ועוד קשה דמשמע דלר''א יכול לשנותן לשם זבח אחר והא ליתא דלכולי עלמא אינו יכול לשנותן לשם זבח אחר לפירוש דפירשנו אלא התם מיירי לאפסולי ביוצא:

אָמַר עוּלָּא בָּעוּ בְּמַעְרְבָא תְּנוּפָה עוֹשָׂה זִיקָּה אוֹ אֵינוֹ עוֹשָׂה זִיקָּה

Traduction

With regard to the establishment of the bond between the loaves and the sheep, Ulla said that the Sages in the West, Eretz Yisrael, raise a dilemma: Does waving of the sheep and loaves before the sheep are slaughtered establish a bond between the sheep and the loaves, such that if one is lost the other becomes unfit, or does it not establish a bond between them?

Rachi non traduit

תנופה. כבשים היו מניפין עם הלחם מחיים בפ' כל המנחות באות מצה (לקמן מנחות סא.):

פְּשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה מִכְּלָל דִּתְנוּפָה אֵינָהּ עוֹשָׂה זִיקָּה

Traduction

The Gemara asks: Why is there a dilemma about this issue? Resolve it from the statement of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan says that slaughter of the sheep establishes a bond between sheep and the loaves. On can conclude by inference that waving, which precedes the slaughter, does not establish a bond between them.

דְּרַבִּי יוֹחָנָן גּוּפָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דִּשְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה וּתְנוּפָה אֵינוֹ עוֹשָׂה זִיקָּה אוֹ דִלְמָא שְׁחִיטָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ וּתְנוּפָה מְסַפְּקָא לֵיהּ תֵּיקוּ

Traduction

The Gemara answers: It is with regard to the statement of Rabbi Yoḥanan itself that Ulla raises the dilemma: Is it obvious to Rabbi Yoḥanan that slaughter establishes a bond between them but waving does not establish a bond between them? Or perhaps it is obvious to him that slaughter establishes a bond between them, but he is uncertain as to whether or not waving establishes a bond between them. According to the second possibility, the reason that he mentioned slaughter is that he was certain about it. The Gemara notes that the question shall stand unresolved.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲנִינָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וְהָא כִּי כְּתִיב קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה' לַכֹּהֵן בָּתַר תְּנוּפָה כְּתִיב וּפְלִיגִי בֶּן נַנָּס וְרַבִּי עֲקִיבָא

Traduction

Rabbi Yehuda bar Ḥanina said to Rav Huna, son of Rav Yehoshua: But when it is written: ''They shall be holy to the Lord for the priest'' (Leviticus 23:20), it is written immediately after the verse mentions waving, and nevertheless Rabbi Shimon ben Nannas and Rabbi Akiva disagree, based on this phrase, about whether the loaves can be brought without the sheep or the sheep can be sacrificed without the loaves. This indicates that the waving does not establish a bond between these two items.

Rachi non traduit

ופליגי בן ננס ור' עקיבא. וש''מ דאין תנופה עושה זיקה:

וְלִיטַעְמָיךְ בָּתַר תְּנוּפָה וְלָא בָּתַר שְׁחִיטָה

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, replied to Rabbi Yehuda bar Ḥanina: And according to your reasoning that one can infer the halakha based upon the placement of the phrase: ''They shall be holy to the Lord for the priest,'' is this phrase referring to the time after waving but not after the slaughter of the sheep? After all, the verse speaks of giving them to the priest, which is done after the sheep have been slaughtered. How then did Rabbi Shimon ben Nannas and Rabbi Akiva disagree concerning this verse?

Rachi non traduit

ולא בתר שחיטה. בתמיה הא ודאי דלכהן לא הוי אלא לאחר שחיטה:

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימְרָא מֵעִיקָּרָא קָאֵי וּמַאי קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה' לַכֹּהֵן דָּבָר שֶׁסּוֹפוֹ לַכֹּהֵן הָכָא נָמֵי דָּבָר שֶׁסּוֹפוֹ לַכֹּהֵן

Traduction

Rather, what do you have to say concerning this verse? It must be referring to a time before the slaughter, and what is meant by: ''They shall be holy to the Lord for the priest''? It means an item that is ultimately given to the priest. Here too, one can explain that the verse is referring to a time before the waving, and it means an item that is ultimately given to the priest. The issue of whether or not waving establishes a bond between the sheep and loaves therefore remains an open question.

Rachi non traduit

מעיקרא. קודם שחיטה:

וּשְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה וּרְמִינְהִי עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ יָבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט

Traduction

The Gemara asks: But is it so that slaughter establishes a bond between them? And the Gemara raises a contradiction to this from a baraita concerning a thanks offering, which consists of an animal offering accompanied by forty loaves. The baraita states: If one of its accompanying loaves broke before he slaughtered the thanks offering, he should bring another loaf and slaughter the thanks offering.

Rachi non traduit

עד שלא שחטה. לתודה לחם תודה אין מתקדש אלא בשחיטתה בפרק התודה (לקמן מנחות דף עח:) דכתיב קרבנו על זבח (התודה) וגו' (ויקרא ז) מלמד שאין הלחם קדוש אלא בשחיטת הזבח:

נפרס לחמה. לא ידענא מנלן דמיפסל לכולהו משום דנפרסה אחת מהן ונראה בעיני דמלחם הפנים גמר שהיא מנחת תודה וכתיב בה היא (קדש קדשים הוא) (שם כד) שאם נפרסה אחד מחלותיה [כולן] פסולות:

Tossefoth non traduit

נפרס לחמה. תלת גווני קתני נפרס יצא נטמא וכולהו צריכי וצ''ע שלא יקשה מכאן לרבא דאמר בפ''ק (לעיל מנחות דף יב:) דלמ''ד זריקה מועלת ליוצא דבחסרות מודה:

מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא וְהַלֶּחֶם פָּסוּל

Traduction

But if one of its accompanying loaves broke once he slaughtered the thanks offering, it is not possible to bring another loaf because the loaves of a thanks offering are sanctified through the slaughter of the animal, which has already taken place. Consequently, the blood should be sprinkled on the altar and the meat should be eaten, but he has not fulfilled his vow to bring a thanks offering, and the loaves are all unfit.

Rachi non traduit

הדם יזרק. לשם שלמים ולא לשם תודה:

נִזְרַק הַדָּם תּוֹרֵם מִן הַשָּׁלֵם עַל הַפָּרוּס

Traduction

If one of its accompanying loaves broke after the blood was sprinkled on the altar, the loaves are not deemed unfit and the individual has fulfilled his vow to bring a thanks offering. He separates the four loaves for the priest from the whole loaves for the broken loaf. The priest receives whole loaves and not the broken one.

Rachi non traduit

נזרק הדם. עד שלא נפרס הלחם:

תורם. כדכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן (שם) דמ' חלות היו והיה תורם אחד מעשר לכהן והשאר לבעלים בריש פרק התודה (לקמן מנחות דף עז:):

מן השלם. ולא מן הפרוס דתניא בהתודה (שם עז:) אחת שלא יטול פרוס:

עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ יָצָא לַחְמָהּ מַכְנִיסָהּ וְשׁוֹחֵט

Traduction

The baraita continues: If one of its accompanying loaves left the confines of the walls of Jerusalem before he slaughtered the thanks offering, it is not unfit because the loaves were not yet sanctified by the slaughter. Therefore, he brings it back into the city and slaughters the thanks offering.

Rachi non traduit

יצא לחמה. חוץ לחומת ירושלים:

מכניסה ושוחט. דכל זמן שאינו קדוש בשחיטה אינו נפסל ביוצא:

מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ יָצָא לַחְמָהּ הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא וְהַלֶּחֶם פָּסוּל נִזְרַק הַדָּם תּוֹרֵם מִמַּה שֶּׁבִּפְנִים עַל שֶׁבַּחוּץ

Traduction

If one of its accompanying loaves left the confines of the walls of Jerusalem once he slaughtered the thanks offering, the loaves are rendered unfit. Consequently, the blood should be sprinkled on the altar and the meat should be eaten, but he has not fulfilled his vow to bring a thanks offering and the loaves are all unfit. If one of the loaves left the confines of the walls of Jerusalem after the blood was sprinkled on the altar, the remainder of the offering is fit, and he separates the four loaves for the priest from the ones that remained inside the city for the loaf that went outside the walls of the city.

Rachi non traduit

הדם יזרק. לשם שלמים:

תורם ממה שבפנים על שבחוץ. ולא שיאכל אותו שיצא אלא יחשב במנין להיות תרומתו תרומה ולהכשיר את הפנימיות כל יוצא דתודה לאו חוץ לעזרה קאמר אלא חוץ לעיר דהא התודה ולחמה נאכלין בכל העיר:

עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ נִטְמָא לַחְמָהּ מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ נִטְמָא לַחְמָהּ הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל וִידֵי נִדְרוֹ יָצָא שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא וְהַלֶּחֶם פָּסוּל

Traduction

The baraita continues: If one of its accompanying loaves became impure before he slaughtered the thanks offering, he brings another loaf and slaughters the thanks offering. But if one of its accompanying loaves became impure once he slaughtered the thanks offering, then the blood should be sprinkled on the altar and the meat should be eaten, and he has fulfilled his vow to bring a thanks offering. This is due to the fact that the frontplate effects acceptance of offerings that are impure. Nevertheless, the loaf that became impure is unfit, as the frontplate effects acceptance of the offering but does not render impure items pure.

Rachi non traduit

מששחטה נטמא לחמה הדם יזרק. לשם תודה והבשר יאכל בתורת תודה:

וידי נדרו יצא. דהציץ מרצה על אכילתן לענין טומאה:

Tossefoth non traduit

מששחטה נטמא לחמה הדם יזרק והבשר יאכל וידי נדרו יצא והלחם פסול. הך גירסא איתא בספרים ותימה דמדקתני יצא אלמא קסבר הציץ מרצה על אכילות והדר קאמר והלחם פסול דלשון פסול משמע דאפילו נטמא מקצתו פסול כולו ועוד דהוה ליה למיתני תורם מן הטהור על הטמא כדקתני סיפא גבי נזרק הדם לכך נראה דגרסינן וידי נדרו לא יצא ותימה דלעיל (מנחות דף כה.) דייק מאן שמעת ליה דאמר אין זריקה מועלת ליוצא רבי אליעזר וקסבר הציץ מרצה על אכילות והא הכא קתני מששחטה יצא לחמה ידי נדרו לא יצא וסברה דאין הציץ מרצה על אכילות:

נִזְרַק הַדָּם תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא

Traduction

The baraita concludes: If one of its accompanying loaves became impure after the blood was sprinkled on the altar, he separates the four loaves that are given to the priest from the loaves that remained pure for the impure loaf.

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה כֵּיוָן דְּהוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּשְׁחִיטָה אִיפְּסִיל לֵיהּ לֶחֶם תִּיפְּסֵל נָמֵי תּוֹדָה

Traduction

The Gemara comes to its question: If it enters your mind to say that slaughter establishes a bond between the sheep and the two loaves of Shavuot, and similarly between the animal offering and the loaves of a thanks offering, then in the cases where a loaf became unfit after the animal was slaughtered but before the blood was sprinkled, since the animal and the loaves bonded with each other through the slaughtering, once the loaf became unfit, the thanks offering should also become unfit. Consequently, the blood of the offering should not be sprinkled on the altar and the meat should not be eaten, contrary to what is stated in the baraita.

Rachi non traduit

ותיפסל נמי תודה. ולא תזרק אפילו שלא לשמה:

שָׁאנֵי תּוֹדָה דְּרַחֲמָנָא קַרְיַיהּ שְׁלָמִים מָה שְׁלָמִים קְרֵבִים בְּלֹא לֶחֶם אַף תּוֹדָה קְרֵבָה בְּלֹא לֶחֶם

Traduction

The Gemara answers: The thanks offering is different, as the Merciful One called it a peace offering, as the verse states: ''The sacrifice of his peace offerings for thanksgiving'' (Leviticus 7:13). Consequently, just as a peace offering is sacrificed without loaves, so too a thanks offering can be sacrificed without loaves.

Rachi non traduit

רחמנא קרייה שלמים. תודת שלמיו משמע דאע''פ שהיתה תודה בשעת לחמה חוזרת להיות שלמים בלא לחם אבל כבשי עצרת עם לחמה קרוי שלמים:

Tossefoth non traduit

דרחמנא קרייה שלמים. אף על גב דכבשי עצרת נמי איקרו שלמים לא דמי שהרי הם קדשי קדשים ולא ילפינן מקדשים קלים אי נמי לא ילפינן שלמי ציבור משלמי יחיד:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אִם תִּמְצָא לוֹמַר תְּנוּפָה עוֹשָׂה זִיקָּה אָבַד הַלֶּחֶם

Traduction

§ Rabbi Yirmeya says: If you say that waving establishes a bond between the loaves and the sheep, then in a case where the loaves were lost after the waving,

Rachi non traduit

אבד הלחם. אחר תנופה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source